לך אל פרעה כו'. ושמא תאמר הלא הוא יוצא שם להסתר מבני אדם. ומה גם בבקר להסתיר היותו צריך לנקביו לומר כי אלוה הוא ואיך אלך ואערב אל לבי לישב שם בפניו והרגני לז"א אל תירא כי המטה אשר נהפך לנחש תקח בידך והוא בשום לב אל אומרו לנחש ולא אמר לתנין שהוא המופת האמור בסמוך והוא שלא כיון הוא ית' על מה שנרמז בהתהפכו לתנין רק על אומרו ית' בפ' הקודמת שישליכהו ארצה ויהי לנחש והוא כאשר כתבנו שם שהוא לרמוז לו כי אינו נחש רק בנוסך מפניו אך בהחזיקך בו יהי למטה בכפך ע"כ אין ספק כי רמז לו יזכור הדבר ההוא שבהחזיק בו ושים מצחו לעומת מצחו לא יירא ממנו:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 7 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50