ויפן כו'. הנה נקרא זה איש מצרי וזה איש עברי. וארז"ל (נדרים דף ס"ד) דהעברי היה דתן ויתכן אמר משה בלבו אולי יש חשיבות במצרי או מצדו או מצד זרעו אולי עתיד להתגייר ואם אין בו חשיבות וראוי ליהרג ראוי לחוש אולי האיש עברי המוכה בלתי חשוב באיכות ויגלה הדבר כאשר היה אחרי כן כי הוא אמר הלהרגני אתה אומר וכו' והגיד הדבר למלך וזהו ויפן כה וכה כלומר באיש מצרי ובאיש עברי וירא כי אין איש כלומר כי אין איש תואר איש בשום אחד מהם לקרא זה איש מצרי וזה איש עברי רק מצרי ועברי ע"כ היה נבוך כי גם שראוי המצרי ליהרג אולי המוכה שהוא בלתי חשוב יגיד דבר עם כל זה ויך את המצרי כלומר ולא את האיש מצרי כי לא איש הוא ועל חששת העברי שת לבו לאמר כי הלא בכלל ישראל הנקראים חול הים הוא ויטמן הדבר בהם כמאמרם ז"ל (ש"ר פ' א'):
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 2 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50