תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 19 · פסקה 24

וה' המטיר וגו'. הנה או' מאת ה' מיותר וגם הל"ל מאתו כי כבר נזכר ה'. אך הנה אמרו רז"ל (סנהדרין דף ק"ד) כי אין דבר רע יוצא מלמעלה. אלא מתחלה יצא מטר ואח"כ נעשה גפרית ואש. ויתכן לפי זה יאמר וה' המטיר שהוא מטר ממש ואח"כ נעשה גפרית ואש. ופי' מה שאמרתי המטיר שהוא מטר ממש. הוא בצאת מאת ה' ומה שנרא' גפרית ואש. הוא מן השמים ולמטה. או יתכן מה שלא אמר מאתו כ"א מאת ה'. לומר אל יעלה על רוחך כי מה שוה' הוא ובית דינו גזרו הי' בהכרעת הב"ד. אך לא כן הי' על פי נתינת שם הרחמים. כי דע איפה כי גם היה מאת ה'. כי ארורים הרשעים שמהפכין מד"ר למה"ד. ולהורות כן אמר מן השמים להורות כי לא נהפך לגפרית ואש באויר למטה מיסוד האש כי אם גם מן השמים בצאת המטר מן השמים מסוף גבולה להורות כי יד ה' עליהם חזקה. או יאמר כמ"ש ז"ל פ' אין דורשין (חגיגה דף י"ב) כי מכון הוא רקיע ששם אוצרות שלג וברד וקיטור וסערה וגו'. ובגמרא הקשו הרי בארץ הם שנאמר הללו את ה' השמים וגו'. ומשני דוד התפלל והורידן לארץ. הנה כי בתחלה היו בשמים מקום מלאכי השרת. כי מכון למעלה ממעון אשר גם שם כתות מלאכים. ונבא אל הענין אמר וה' המטיר וגו'. וש"ת א"כ מה עשו המלאכים שאתמרו וישלחנו ה' לשחתה לז"א מאת ה' כלומר הגזרה היתה מאתו ית'. אך הפועל היה מן השמים. הוא מן הרקיע הששי. וזה היה ע"י המלאכים: