תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 33 · פסקה 8

ויאמר מי לך כו'. הנה אומר לך מיותר. שנית מה זו שאלה הלא מוליכי המנחה הגידו לו. אך יאמר מי לך כלומר מי הם להיות לך. כלומר כי מברכתי הוא זה לך שאל"כ מה לך פה בעה"ז. והשיב לו למצא חן כו'. לומר אדוני אתה וכאשר דרך עבד שגם שכל אשר לו הוא לרבו. מפריש משלו מנחה לאדוניו למצא חן בעיניו וזהו למצא חן כו'. וכן אמרו רז"ל (ב"ר פרשה ק') שאחר כך את הכל נתן לו על חלקו שבמערת המכפלה שנאמר בקברי אשר כריתי לי שעשה כרי מממונו ונתן לו. וזה אחשוב בכונת המסרה ג' מי לך בקרא. (א) מי לך פה חתן. (ב) מי לך כל המחנה כו'. (ג) מי לך פה כי חצבת לך פה קבר. והוא מה שכתבנו כי ראשונה נתן עיניו בנשים ואמר מי אלה לך. כלומר אם היתה ליעקב בת לנושאה וזהו מי לך פה חתן כלומר שהשאלה הא' היתה מי לך פה במה שאהיה חתן לך וכשלא יכול כאשר השיב לו יעקב כמפורש. וגם הטמין את דינה אז נתן עיניו בממון והוסיף אמר מי לך כל המחנה כי לא יאתה אך מזה לא יצא ריקן כי לקחו על הקבר וזהו מי לך פה כי חצבת לך פה קבר שכוונת המסרה לומר שמה שאמר מי לך הוא כאומר הלא מאשר שאלתי מי אלה לך הוצאתני ריקם שלא רציתני לתתן מהנכסים לא תוציאני כי מי לך כי מאין הם לך כי אם לא תתן אני אעשה שלא יהיו לך והוא על הקבר:

והנה ארז"ל כי מחנה המלאכים פגשו בעשו בדמות בעלי זיין חרב וחנית כו' והיו מכים בו הכאות והיה אומר הניחוני כי אני בן אברהם ואז היו מוסיפין זה אל זה לומר הכוהו שב ויאמר בן ליצחק אני ויוסיפו להכותו מכה רבה אמר אח ליעקב אני אז הניחוהו ושעל זה שאל מי לך כל המחנה אשר פגשתי והשיב יעקב למצא חן והלא יקשה כי איך מוצא חן במכות ה גדולות ההם. אך יאמר לא היתה עיקר כוונתם להכותך. רק למען אמצא חן במה שיניחוך באומרך כי אחי אתה: