ויעקב נתן כו'. הנה עשו אמר הלעיטני כדרך שמלעיטין את הגמל שישפוך את התבשיל דרך פיו בלא לחם. אך ראה יעקב שהוא דרך בלענים רעבתנים ע"כ נתן לי לחם ונזיד עדשים לרמוז לו כי שאל שלא כהוגן כהוראת רעבתן. אך יאכל לאט בלחם כדרך אנשים:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 25 · פסקה 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד כיון ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים אך לא יין כי די לו אדמימות אכזריותו. אך הוא ויאכל ואח"כ וישת משל עצמו אשר לא נתן לו יעקב. הנה עדיין היה מקום לבעל דין לחלוק כי עשו לא ידע שווי הבכור' וערכ' כדי שתועיל מחילה ולפחות עד שילך למדרש שם ועבר וכיוצא בה לשאול עוד ידו נטוי' לחזור בו לז"א ראו נא כי בטלה ממנו טענה זו. כי הנא אחרי אכלו בשולו ואחרי שתה קם והלך לו ובזה את הבכור' גם אחרי כן. וזהו ויקם כו' ויבז עשו הבכור' כו' כי גם אחרי לכתו והי' אפשר לו לשאול לא שת לבו רק ויבז כו' כי גמר והקנ' לגמרי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50