ויקח ויתן את העדות וכו'. או' ויקח מיותר כי גם הבדים לקח לשום אותם בטבעות. ולא הזכיר הלקיחה וכן בכל הדברים ועוד או' בעדות ויתן ובבדים שימה ובכפורת חזר ואמר ויתן וגם אמר מלמעלה שהיא מיותר אך יאמר בזכות שויקח את העדות בידו ית' זכה שויתן אותו בארון וגם הארון עץ וצפוייו זהב אינם כדאים לינתן בו את העדות אלא שהוא כמי שנותן מתנה לארון בתת בתוכו התורה כי על ידה קונה קדושה מה שלא היתה בו מטרם תנתן בו התורה אך בבדים אמר שימה ואמר על הארון עם שאינם רק בצדו הוא למה שהבדים שהם רמז למחזיקים ביד תופסי התורה לנשאם כהטיל מלאי וכיוצא באופן שאינו מתבייש עושה כן קדושתם יתירה מהתיק שניתנה בו התורה שהוא אל המכניס את הת"ח בביתו שעם שזן אותו מתבייש מצד מה וזהו על הארון וגם ויתן את הכפורת שנותן מתנה אל מציאות הארון בערך קדושת שכינה הנשפעת בו מלמעלה מהשמים בין שני הכרובים:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 40 · פסקה 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50