ודברו השוטרים וגו'. הנה ארז"ל כי האיש הירא מעבירות שבידו היה חוזר בתוך אשר בנה בית חדש או נטע כרם או ארש אשה ולא יבוש מהרואים אותו חוזר מעורכי המלחמה כי לא יורגש כי מחמת עון היה שב. והוא מעין משחז"ל במסכת סנהדרין שעשה רבי חייא שהיה רבי יושב ודורש והריח שום ונצטער ואמר מאן קא מצער לי ליפוק ויצא רבי חייא ויצאו עמו בניו ותלמידיו ואמר לו בנו של רבי לרבי חייא את הוא דהוית מצער ליה לאבא א"ל לא תהא כזאת בישראל אלא כי היכי דלא ליכסוף מאן דאכל שום דליפוק אגבון. ולמד מימי עזרא משכניה בן יחיאל שאמר אנחנו מעלנו ונושב נשים נכריות וגו' והוא לא היה מכללם וחש למען בושת פני המועלים וכלל עצמו עמהם. ובכלל הדבר יש תשובה אל קושי שבפסוק כי מה בצע בהעביר כרוז מי האיש אשר בנה בית חדש ומי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה וגו'. כי לא ימנע או יש עבירות בידם אם אין. אם יש עבירות בידם הלא בהעביר כרוז מי האיש הירא ישובו למו. ואם אין עבירות בידו למה ישובו כאשר בנה בית או נטע כרם או ארש אשה הלא לא ימותו במלחמה. אך כל זה הוא הקדמה אל מה שעתיד לומד מי האיש הירא מעבירות שבידו. ובזה נבא אל הענין אומר לאמר שהוא מה שודברו השוטרים כו' אינו על הבונ' בית או נטע כרם או מארש אשה מצד עצמם אלא על מה שעתיד לאמר אחרי כן שהוא מי האיש הירא כו' למען ישוב ביניהם ולא יבוש:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 20 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50