תורת משה - אלשיך · במדבר · פרק 23 · פסקה 18

משלו וכו'. ראוי לשית לב למה בפעם הראשונה לא אמר קום בלק וכו' כאשר יאמר עתה. אך הנה למעלה נאמר ויקר אלהים אל בלעם וגם מדרגה זו בהשתלשלות קרי וטומאה אך עתה נאמר ויקר ה' הוא שם הגדול וגם בלק על זה אמר עתה מה דבר ה' מה שלא אמר למעלה. ע"כ אמר לו קום בלק על עמדך ולא מיושב כי עתה דבר ה' כמאמרך ולא אלהים כבראשונה כי מהשם הגדול המה. ולא תביט אל היותך מלך כי לפניו ית' אינך אלא בלק כי מלכותך לאפס ותוהו נחשב לפני מלכו של עולם וגם כי פי המדבר אליך אל תפן אל אומרם כ"א אל הדברים מצד עצמן כי מאתו ית' המה זהו האזינה עדי וכו':

או יאמר מצד היותם דברי ה' קום בלק עם היותך מלך וחכם כ"א לא היה מאתו כ"א עדי ודברי אם לא היית מלך רק בנו צפור ראוי תאזין עדי נמצאת יתר עתה להיותם דברי ה' כי תצטרך לקום עם היותך מלך וזהו קום וכו' האזינה כו' ולא אמר בן צפור לרמוז מה שאמרו ז"ל שהיה מנה בן פרס ויהיה לפי דרכנו לומר כי גם אם לא הי' דברי ה' כ"א דברי עצמו היה ראוי להטות עצמו כי לא בן גדולים הוא כ"א בנו צפור. ואם נשים לב אל אומר שמיעה והאזנה וגם אומר עדי ולא יאמר דברי יהיה כאשר ידענו מרז"ל כי שמיעה היא מרחוק והאזנה מקרוב על שמעו שמים והאזיני ארץ. ובזה יאמר קום בלק ושמע וזה בגדר שמיעה כי רחוק ממנו ית' אתה ואם יש בחינת האזנה הוא על היות דבר ה' משתלשלת מאתו ית' עדי כי מי אתה הר הגדול כי אתה בנו צפור בן לגרוע ממך וזהו הוציאו בלשון עדי: