תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 32 · פסקה 32

כי מגפן סדום גפנם כו'. ש"ת ואם צורם מכרם וה' הסגירם מה פשעו הארבע מלכיות על מה שהרעו לנו הלא הוא כי מגפן סדום גפנם כו' לו' כי לא שכרו מיין קנאת ה' על שחטאנו לו רק מגפן סדום הרעים וחטאים לה' יינקו וישכרו להנקם ממנו כי אדרבא נגד ה' קמו הכשדים ומגפן שדמות עמורה שחטאו יותר מסדום שע"כ לא נמלט איש משם כאשר מסדום ד' נפשות מגפן שדמות עמורה היו המן וסיעתו בגלות השני שהיה לעקור את הכל נגד ה' והנה שתי אלה היו רעתם נגד ה' בכח אך אנטיוכוס ענבימו מבושלים ענבי רוש כפירושם שכל גזרותם היו להעביר על דת שהוא הרוש ולענה אמיתית ועדיין הכל אשכול א' בפעם אחד במעט זמן אך בחרבן טיטוס היו אשכלות מרורות למו שמדות רבים עד אין מספר בזמנים מתחלפים והאשכולות ההם חמת תנינים הם מלכיהם כמד"א התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו שמלכיהם כחמת תנינים יינם ושרם ראש פתנים אכזר וגם שהאריך להם לא ויתרתי כי הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיו לינקם מהם כי שם כלי זעמו אוצרות סערה ושלג וקיטור כו' ואל תתייאשו בהתארך קץ הגלות כי הלא מהראשונים תשכילו לאחרונים כי הלא לי נקם מיועד שבעים שנה של בבל ושלם שנראה מה ששלמתי להם וכן בשני הוא המן וסיעתו לעת אשר ייעדו אדרבא תמוט רגלם אז כי נהפוך היה ביום אשר שברו אויבי היהודים וכו' יורה טעם שבמלת לעת שאינו נמשך עם מלה שאחריה וכן אנטיוכוס כי קרוב יום אידם לפול ביד החשמונאים וא"כ מי שפרע מאלו יפרע ג"כ כו' ואם יתמהמה כי הנה חש עתידות למו כי יש קיצין הרבה כמ"ש בס' הזוהר אית קץ ואית קץ והוא כי גם קץ של בעתה א' הוא של אחישנה הם רבים וזהו וחש שהוא אם זכו אחישנה יש עתידות למו תחת אשכלות מרורות למו: