תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 31 · פסקה 14

ותען רחל ולאה כו'. אמרו הנה לאחד מג' סבות היה לנו לבלתי הפרד מאבינו או מבחינת הנפש או מבחינת הגוף להנאה גשמות. וזו תתחלק לשתים כאשר יבא בס"ד מבחינת הנפש אולי נשאר שייכות קדושה והוא כי מתוך חלאת קליפת משפחת לבן נתעתדו לצאת משם ארבעה פרידות טובות שרה ורבקה רחל ולאה. והנה בצאת שרה עדיין היה נשאר חלק קדושה בית אביה. הן הג' הנותרות אך עתה שכבר יצאו ארבעתן לא נשאר שום חלק מאיכותן נמצאו עתה נפרדות מבית אביהן באיכות נפשותן ככל המפרש שבין ישראל לע"ג וזה מאמרן אם מפאת שייכות הנפש העוד לנו חלק כאשר היה לשרה ורבקה שהיינו אנו מעותדות לצאת. הלא כבר נגמר כל בחינת קדושה ואם על הנאת גשמית אם על בחינת ירושה. אין אנו יורשות כי זכרים יש לו. וזה אומרת ונחלה כו' ואם לקבל ממנו מתנות והטבות בחיים או במות. הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ואיך יתן משלו כי היה כמוכר נכריות שלקח דמי המכר לעצמו. שאילו היה כמוכר בנות גדולות דרך מהר ומתן. היה נותן לנו דמי המכר של הי"ד שנה אך ויאכל הוא ז' שנים הראשונות. גם אכול השניות וא"ל כי לעומת זה לקחת מאבינו במרמות המקלות לא כן הוא כי כל העושר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא כי היה חייב מדמי מכירתינו מהי"ד שנה ונשארה עבודת השש שנים בלא כסף ובלא מחיר: