ויהי כאשר תמו כל כו'. הנה פסוק זה היה צודק יותר בתחלת פרשת הסמוכה שהיא גזרת פסוק זה ויהי כאשר תמו כו' מה היה אומרו הוא כי ה' אמר אלי אתה עובר כו' אך בסוף פרשה זו בלי גזרה הלא כמו זר נחשב. אך אחשוב רמז בהאמר פה ענין אחר והוא הנודע מרז"ל כי כל יום ט' באב היו חופרים קברים והמשלימים ששים שנה היו נשארים מתים בקבריהם ובשנה אחרונה שנמצאו כלם חיים לא האמינו והיו מנסים עד ט"ו באב. הנה כי ביום תשעה באב שקודם לשנה ההיא כלו מתי מדבר כי ע"כ קמו חיים כלם בשנה שאחריו וזה ירמוז באומר ויהי כאשר תמו כו' כי ביום של ויהי כאשר תמו הוא בלילה שהוקבע בו בכיה לדורות:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 2 · פסקה 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50