תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 15 · פסקה 3

ה' איש מלחמה כו'. זולת מה שכתבנו יאמר כי הנה המלאך נקרא על שם פעולתו כמאמרם ז"ל במדבר רבה (פ' י') על פסוק למה זה תשאל לשמי והוא פלאי שאמר עתה שבאתי על שליחות נזירות נקרא אני פלאי. על שם איש כי יפליא לנדור נדר נזיר והיה מקום לומר כי בעת עשותו ית' דין ישתנה שמו. לז"א כי לא כן הוא רק ה' שמו:

או יאמר כי הנה ארז"ל על דבר חנניה מישאל ועזריה. שגבריאל שצינן התנור עם היותו שר האש ואיך נהפך אלא שאחז כח האש מבחוץ ונשאר צונן מבפנים באופן שלא שינה מציאותו ועל הדרך הזה מדת הרחמים להמית איך יצדק אם לא בסילק רחמיו מהמצריי' אך א"כ לא היה הדבר נעשה רק בשב ואל תעשה. אמר כי לא כן היה רק ה' של רחמים איש מלחמה ממש נלחם כגבור ואינו מן התימא כי איננו שנוי במדתו. כי הלא הרוגז הנעשה מצרים הוא רחמים. וזהו ה' שמו. כי בעשות מלחמה ברשעים ה' שמו. כי רחמי רשעים הוא היות אכזרי. או יאמר כי הנה בכל מדה יש בחינת דין כנודע מספר הזוהר. והייתי אומר כי הבחינה ההיא שבה מפאת הדין לבדה עשתה מלחמה. ע"כ אמר כי לא כן הי'. רק ה' שמו בבחינת כללות ההויה. או יאמר תדע למה ה' היה איש מלחמה בלי צירוף אלהים על כי ה' שמו. והוא כי פרעה בשומעו שם זה אמר לא ידעתי את ה'. והוא כי לא ידע רק שם אלהים שהזכיר לו יוסף. על כן בבואו יתברך להודיעו את כמו. באומרו וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה כו'. לא רצה יתברך לצרף שם זולת אשר הכחיש כי הוא יכה בו עד ידענו. וז"א ה' שמו כי מה שהיה ה' איש מלחמה. היה להודיע כי ה' שמו: