תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 29 · פסקה 14

ויאמר לו לבן כו'. אין בך לא הנאת ממון ולא הנאת סיפור אך עצם ובשר שלי אני רואה בך:

או יאמר על מ"ש בדרך הראשון בפסוק כי אחי אביה הוא ואפשר כי בתו העתיקה כל דבריו לאביה ובזה יאמר הנה אמרת שרמית את אחיך וע"כ דמית אלי ליקרא אחי. כמאמרך כי אחי אביה הוא והנה כ"כ היה הרמאות ההיא שלא תאמר שאתה אחי ברמאות. כ"א עצמי ובשרי ממש כאלו אתה אני עצם מעצמי ובשר מבשרי ולא דומה אלי בלבד כלומר ועל פי מדותיך אתה ריקן וישב עמו עובד אותו חדש ימים בלי שאלת שכר. אז ויאמר לבן ליעקב הכי כו'. והוא בשום לב אל אומר הכי שהוא משולל הבנה והל"ל האם על שאחי אתה ועבדתני חנם. אך הכי הוא כד"א הכי אמרתי הבו לי שהוא כאומרו כן והוא לשון ארמי כמו אי הכי שבתלמיד ולשון לבן היה ארמי. כי מה שקרא יעקב גלעד קרא לבן יגר שהדותא שהוא תרגומו של גלעד אך הוא כי ראה לבן שעבד אותו חנם חדש ימים. ולא היה תובע שכר. אמר לבן היתכן שתעבדני חנם ולמה אתה שותק. אך אין זה כי אם רמאות לגנוב את לבבי על איזה דבר גדול מכסף או מזהב נתת עיניך ועל כן תעבוד חנם כלומר שאין שרותך משתלם בכסף או בזהב. וז"א הכי אחי אתה הלא אמרת לרחל כי אחי אביה אתה שהוא ברמאות וצדקת. כי הכי אחי אתה כלומר כן אחי אתה ברמאות. והוא כי האם ועבדתני חנם. וע"כ הגידה לי מה משכורתך כי לא כסף וזהב היא רצונך. וזהו שלא אמר כמה כ"א מה כלו' מה הוא מציאות הדבר. אז גלה לו כן הוא שאין חפצו רק בבתו:

או שעור הענין כן אחי אתה כי שנינו רמאים ומבינים זה את זה. ועל מה שחששת אני הבנתי כי אינך חפץ בבצע כסף ועל כן אתה עובד ומחריש. וע"כ הגד לי מה משכורתך כי אין חסר ממנו זולת ההגה בפה אז גלה כמדובר: