תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 18 · פסקה 8

ויספר משה לחותנו כו'. הנה כתבנו למעלה שהכריחו היות מה שעשה ה' למצרים על אודות ישראל ולא על כבוד שמו אשר אמר פרעה מי ה' וכו'. מאשר כל התלאה וכו' ויצילם ה'. ולא הניחם למקרה כאשר יצאו ממצרים. עוד יתכן. שהכריח הדבר באו' ולמצרים והוא במה שאז"ל (ש"ר פ' כ"א) על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם ופסוק ומצרים מת על שפת הים כי שרו של מצרים מצרים שמו. ובזה יאמר הנה אתה לא ידעת רק צאת ישראל ממצרים על ידי הכות את פרעה ואת עמו ומזה הוצאת מה שעשה ה' בשביל ישראל. גדולה מזו אספר לך למען תדע יתר שאת ישראל לפניו ית'. כי הנה גם בשרו של מצרים שלח ידו הוא ית'. כי זה יורה בעצם כי לא על כבוד שמו עשה ית' אשר חילל פרעה. כ"א על אודות ישראל. וזהו ויספר משה את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים הוא השר. כי ראוהו מת על שפת הים ואין זה רק על אודות ישראל שאם על כבוד שמו ית'. אם חטא פרעה אל יאשם שרו אך הוא על ישראל כי היה השר מעכבם כנודע מרז"ל עוד יתכן ע"ד זה שמצרים הוא על השר והוא כי סיפר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך או שליח שלא היה זה רק על אודות ישראל לכבודם. ולא תאמר שעל גדולת שר מצרים כי רב הוא עשה על ידי עצמו שלא יעצר כח זולתו ית' עליו. ואגבו עשה ג"כ לפרעה בעצמו כי הלא את כל התלאה אשר מצאתם בדרך עם שלא היה שר מצרים שם ועם כל זה ויצילם ה' על ידי עצמו הנה כי הענין איננו רק על כבוד ישראל: