תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 7 · פסקה 9

כי ידבר אליכם פרעה וכו'. אמר אל תעשו מעצמכם מופת פן יחשבו כי איזה כישוף הכינותם מתחלה ועשיתם אותו ושלא היה המטה לתנין רק ע"י איזה לחש שהקדמתם רק המתינו עד יאמר תנו לכם מופת. והנה אומרו לאמר בדברו פרעה בלתי מובן וכן מה ענין היות מופת זה מזולתו ולמה היה מופת שיוכלו המכשפים לעשות דומה לו ומה ענין בלוע מטה אהרן את מטותם:

אמנם אפשר באומרו לאמר כי לא להאמין ישאל מופת רק כדי לאמר אמריו נגדיכם אם לא תעשו מופת. וז"א לאמר כי ידבר כדי לאמר ולא כדי להאמין או יאמר שיאמר פרעה אל תתחילו לדבר שליחותכם עד תתכם מופת. וז"א לאמר כלומר כדי לאמר אמריכם תנו לכם מופת תחלה אז ואמרת אל אהרן קח כו' והשלך לפני פרעה כו' שהוא טרם יהיה שהות ללחוש לכם פן יאמרו שהוא כישוף וזה לפני פרעה שיראה בעיניו כי תעשה נחש בלא לחש והענין כי המטה הלז עם היותו דומם ע"י המכות שיעשו בו יהי לתנין לעומת פרעה שהוא התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו והוא עשה לעיני פרעה ולעיני עבדיו שהכירו כלם כי לא היה לחש אז ויקרא גם פרעה לחכמים כו' בחשבו יעשו בלי לחש ולהט ולא עשו רק בלהטיהם כן כי עשו לחשים ולהטים נראים וע"י כן וישליכו כו' אז הראה לו הוא ית' כי זה כח אלהי כי הלא מה שיעשו הם תנינים היה שהיו נראים בדמות תנינים לא שהקנו בם חיונית בעצם וכח לבלוע כתנינים והראיה כי בלע מטה אהרן את מטותם ואין זה כ"א שזה כח אלהי הנותן חיות בדומם משא"כ הם והנה היה ראוי יכיר פרעה כי כל כחותיו הבל המה לפני מטה דומם שביד שלוחיו יתברך ואז יכנע אלא שויחזק לב כו' כאשר דבר ה':