תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 21 · פסקה 14

והיה אם לא חפצת בה כו'. הנה ידענו כי והיה הוא לשון שמחה כהסכמת רז"ל כי ויהי צרה והיה שמחה. ונבא אל הענין כי אלהינו מרחם המדריכנו לדרך נלך להביאנו לחיי העוה"ב אמר הנה דרכיך ראיתי ארפאך בהתיר לך ביאת המלחמה ואתן לך ארבעה מהלכים לבל תמשך עוד אחר טומאת הרהור זמה כמדובר רק תקנה אישות עמה והנה אני ידעתי את יצרך כי רב הוא ואולי כל זה לא יסכין לך ע"כ אודיעך כ"א ע"י הד' דברים האלה יתהפך לבבך ולא תחפוץ בה דע איפה כי שמחה תהי' לפני וזהו והיה אם לא חפצת בה. כי כל והיה הוא לשון שמחה וע"כ ושלחתה לנפשה כו' ולבל יעלה על רוחך שאין פגם העבירה רק לנפש בעה"ב אך לא לגוך בעה"ז אלא אדרבה הוא נהנה ע"כ הנני מלמדך כי גם פה לא תהנה כ"א אדרבה תפסיד כ"א לא באת עליה במלחמה היית יכול למוכרה או לשרתך ועתה ומכור לא תמכרנה בכסף וגם לא תתעמר בה תחת כו' משא"כ אם לא באת עליה כאמור. ועוד אני דואג כי הלא יקרך כמקרה החולי הבא על האדם כי הנה יבא בבת אחד ובצאתו יצא מעט מעט כן אהבת האשה הזרה תכנס בך כמו רגע וראית בשבי' ומיד וחשקת בה ולקחת אך בסילוק האהבה מעט מעט תגרשנה ממך. כי תחלה והיה אם לא חפצת בה כי לא תשנא אותה רק יעדר החפץ בלבד ואחר כך תשנאנה כי עוד מעט יאמר עליך כי תהיינה לאיש שתי נשים כו' והאחת שנואה והיא היפת תואר כנודע מרז"ל. אמנם שמע בקולי איעצך ולא תייחל עד בא השנאה כ"א מעתה שלא חפצת בה ושלחת לנפשה כו':