ויאמר וכו'. הנה אהרן ראה שני דברים ויצר לו. (א) כי הוא מביא עגל לחטאת כי עדיין מעשה העגל לא נמחק ממנו. ולא עוד כ"א ישראל מביאים אותו לעול' על הרהור והוא חטאת על מעשה: (ב) כי ישראל מביאים שלמים שמור' כי שלום בינם לקונם. והוא אינו מביא שלמים. שמורה שטובים הם ממנו לפניו ית'. ע"כ אמר לו משה אל תבוש על זכר העגל והתאפק. כי לעומת זה זכר המזבח שיהי' לך זכרונו למליץ. כי ע"י מזבח שבנית נתעכבו ישראל יום א' מלעבוד ע"ג באמור חג לה' מחר. וזהו קרב אל המזבח. קרב אל מה שזכרו לטוב לך ואל תחוש. ועל השנית אדרבה טוב אתה לפני קונך מהם. כי הם צריכים לך ואתה אינך צריך אליהם. כי הנה עשה את חטאתך ואת עולתך ובקרבנותך אלה תכפר בעדך ובעד העם גם הם. אך אתה אינך צריך להתכפר בקרבנם כי ועשה את קרבן העם וכפר בעדם בלבד ולא בעדך:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · ויקרא · פרק 9 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50