תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 4 · פסקה 8

ויאמר קין כו'. ראוי לשית לב שאין בפסוק מה שאמר לו ומה ענין הרוג אותו בשדה. והנה ע"כ יש מאמר רבותינו ז"ל (ב"ר פכ"ב) אומרים על עסקי נחלת שדה. וי"א על בהמ"ק הוא. כד"א ויצא יצחק לשוח בשדה. וי"א על האשה כד"א כי בשדה מצאה. ועוד אומרו ויקם קין. כי מהראוי לא יאמר רק ויהרוג קין את הבל אחיו. עד שהוצרכו רז"ל (שם) לומר כי תחלה הפיל הבל את קין ואח"כ קם מתחתיו:

אך הנה בספר הזוהר אמרו כי קין היה מסטרא דמסאב'. והבל מסטרא דקדושה. ובזה נבא אל הענין. והוא כי הנה עוד ידענו מספר הזוהר (דף נ"ד) כי השדות ומדברות הם מקום שליטת רוחא דמסאבא. משא"כ ביישוב. והנה הוא יתברך אמר לקין ואליך תשוקתו. כי כח היצה"ר אליו היתה תשוקתו להחטיאו. כי עבירה גוררת עבירה. והוא היחל לדבר סרה כאשר כתבנו על אומרו ויחר כו' ויפלו פניו. אותה עבירה תגרור לו אחרת. אלא שכעת שלא חטא רק פעם אחד. עדין יכול קין למשול בו שלא יחטיאנו. אמר הכ' כי הנה ויאמר קין הדברים הנזכרים בלשון חבה. כטבע לשון אמירה. אמר לו כל מה שדבר לו יתברך וכל זה בבחינת אחוה וזהו אומר אחיו כי היה כעת מושל ביצרו. אך אחרי כן ויהי בהיותם בשדה כי שם שליטת סטרא דמסאבות'. אז ויקם קין שהיה מסטר' ההיא. קם ויגבר על הקדושה שנתעורר שם יצרו. הוא שטן. הוא יצר הרע שמהבחינה ההיא. ויהרגהו על קנאתו אשר קנא. כי אל הבל ואל מנחתו שעה ולא לו: