וייטב אלהים וגו'. הנה מה שוירב העם ועצמו מאד. הנה היא הטבה אל העם ואיך יאמר וייטב למילדות. אך הנה היו המילדו' באש ובמים באומרן אוי לנו מפרעה אוי לנו מישראל מפרעה כי הנה לא יאמין שלא נספיק לילד את העבריות וילדו בלי מילדת. ואוי לנו מישראל כי אם איזה מהילדים יתעתד לצאת חלש או בשבר רגל או שבר יד וכיוצא מי יסור מלב העם מלאמר אין זה כי אם שהמילדת לעשות רצון פרעה בקשה להורגו ולא יכלה לו רק להחלישו או לשבר אחד מאבריו כי ה' לא אנה לידה להמיתו ותחשד בדם על כן שתי הטבות הטיב ה' למילדות אחד שוירב העם רבו גדול באופן שיאמין פרעה כי לא יספיקו שתי מילדות להן ולא לאחד מני אלף הילודים ועל חשדת העם ויעצמו מאד כי היו כלם נולדים עצומים ובריאים וחזקים באופן כי לא היה מקום לחשדן כלל:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 1 · פסקה 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50