ותכל להשקותו כו'. זו הוראת דרץ ארץ. לבלתי אמור לו שתי אדוני וגם לגמליך אשאב. בל תראה כסומכת ומשוה אותו לגמליו. ע"כ המתינה עד כלותה להשקותו ואחרי כן ותאמר גם לגמליך כו'. והנה בשום לב אל מלת עוד המיותרת באו' ותרץ עוד. יתכן הורה הכתוב את אשר הפליא חסדו לה הוא ית'. כי היא אמרה לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות שהוא שאיבות הרבה מאד. די סיפוק י' גמלים בבואם מן הדרך נלאים וצמאים. והאלהים עשה כי לא נצרכת ללכת לשאוב אל הבאר כ"א פעם א' ותשאב לכל גמליו. וז"א ותרץ עוד כי ריצה אמת היה שהיה עוד על הקודם ולא פעמים רבות ונשתלח ברכה במעשה ידיה שהספיק לכל גמליו:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 24 · פסקה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50