תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 2 · פסקה 5

ותרד בת פרעה כו'. הורה הוא ית'. איך נואלו שרי צוען חכמי יועצי פרעה העולה על רוח'. יש לאל ידם להפר עצת אלהי עולם ה' אשר יעץ לברא מושיע את ישראל. באו' אל פרעה כל הבן הילוד יצוה להשליכו היאורה. והורה הוא ית' שאחרי שה' צבאות יעץ מי יפר ולא עוד כי בעת אומרם אליו כבר הושלך מושיען של ישראל היאור אז יוצאת חלציו תחלץ חושים כבודה בת מלך פנימה. אשר לא ניסתה לצאת לרחוץ על היאור כאחת הרקות כי לא יחסר מרחץ לה בית המלכות ומן המים תמשהו תביאהו ותטעהו בהיכל המלך אביה המבקש את נפשו ושם ירעה ושם ירבץ עד כי גדל וכלה סעיפיו. והורה הכתוב את אשר הפליא הוא ית' לעשות עם משה כי הלא לפי הטבע היה קרוב הדבר יותר יפגעו נערותיה עם משה מלפגוע בו בת פרעה כי הלא הוא היה על שפת היאור. ובת פרעה ירדה לרחוץ על היאור ממש פנימה. ונערותיה הולכות על יד היאור שהוא על שפת היאור והן הנה הראויות לראות את התבה אשר על שפת היאור יותר מבית פרעה והאלהים עשה כי היא שהיתה צדקת ותחמול עליו. ראתה את התבה ונערותיה לא ראו. וזה ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה ונערותיה שבסמוך לא ראוי. ולא עוד אלא שהיתה בתוך הסוף נעלם מן העין בין בדי הסוף וה' האיר את עיניה. ותראהו טרם יראוהו נערותיה פן ימיתוהו על דבר המלך שלטון. ותשלח את אמתה ארז"ל (שם) שנשתרבב אמתה כמה אמות ואפשר הזקיקם לזה אומרו את אמתה ולא אמר ותשלח את ידה כמד"א פן ישלח ידו. וישלח ירבעם את ידו: