תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 28 · פסקה 22

והאבן הזאת כו'. הנה הערנו שהל"ל תהיה. אך הוא כי האבן ארז"ל (ב"ר פ' ס"ח) שי"ב אבנים נעשו א' סימן לי"ב בניו שיהיו צדיקים ולא יהיה פיסול בזרעו נמצא כי האבן הזאת משל אל אחדות בניו. לכן לרמוז כי אומר יהיה בית אלהים. אל אחדות בניו מכיון אומר יהיה לשון זכר. והענין כי עיקר הבית המקדש להשראת שכינה אינו הבית כי אם הצדיקים שבדור כי היכל ה' המה כנודע:

לכן אמר אשאלה עוד מאתך ה' כי והאבן כו' שהוא רמז אל בני יהיה בית אלהים שתהיה עמהם לעוזרם שיהיו צדיקים שהם יהיו בית אלהים מרכבה אל השכינה. והנדר הוא וכל אשר תתן לי כו' ואפשר אמר עם היותי בכור וכהן לא אעכב המעשר אלי כי אם אעשרנו לך ולענין הכפל דרשו רז"ל על החומש ודרשו שהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש. והנה דעת רז"ל (שם פ' ע') כי גם הבנים בכלל המעשר כי הבכורות לא ימנו נמצא לוי עשירי. שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בנימין נפתלי אשר הרי שמונה חוזרים אל הראשון שמעון לוי נמצא לוי עשירי שלהיות שעד"ז בבנים אפשר הם ב' מעשרות והוא אומרו עשר אעשרנו. והוא כי אמר למען הכין את בני שיהיו הם בית אלהים המרכבה אל השכינה אעשרם קדש לה' כי לוי יהיה מעשר ואעשרנו עוד מעשר מן המעשר והוא אהרן יהיה מעשר מן המעשר שהיא תרומה להיות כ"ג והוא לבני ושמעי עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל מחלי ומושי אהרן משה שהוא עשירי והוא היה ראוי להיות כהן גדול. אלא שעל שסירב בשליחות מצרים הושם במקומו אהרן. כמשז"ל (ש"ר פ"ג) על פסוק והנה אהרן אחיך הלוי כו' ועל כן הלוים נוטלים המעשר ונותנים לכהן תרומת מעשר: