תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 24 · פסקה 12

ויאמר ה' כו'. הנה אומרו התורה והמצוה כו' יקשה כי לא היו בלוחות כ"א י' הדברות ועוד או' להורותם והל"ל ללמדם. ועוד או' ויקם משה ויהושע משרתו למה מזכיר יהושע כיון שלא עלה עמו וגם או' משרתו הוא מיותר. ועוד מה צורך או' שאמר לזקנים שישפטו הם לבעל דברים וידוע הוא כי הלא סנהדרין היו:

אמנם הנה בפ' כי תשא כתבנו. כי בהיות משה בהר מ' יום נזדכך שם ונעשה בריה חדשה מוכן לשני דברים. (א) לקבל הלוחות מידו ית' לידו כי אי אפשר אם לא בהיותו משולל גשמו'. (ב) למען יוכל לקבל כל תורה שבע"פ מבלי ישכח דבר שהוא כדבר נמנע לאיש גשמי והוא מז"ל שלא מצא הקב"ה כלי זפות כמשה וביארנו שם שהוא שלא היה מאבד טיפה ככלי ששועין אותו בזפת שהיין נשמר בתוכו והוא כי אין התורה ניתנה כ"א בפעם א' והיה זה ע"י היותו שם כל המ' יום. כמשארז"ל שהיה בכל יום לומד ושוכח עד יום הארבעים כמפורש אצלינו שם:

וזה יאמר עלה אלי ההרה והיה שם כי על ידי היותך שם ימים תקנ' הויה חדשה שתתהוה שם. וזהו והיה שם כי ע"י כן תוכן לב' דברים. (א) כי ואתנה לך את לוחות האבן שהוא מיד ליד. (ב) והתורה היא תורה שבע"פ שהוא פירוש מה שבכתב והמצוה היא כל מה שהוא מדברי סופרים שהכל היה למשה מסיני ופירש ואמר מה שאמרתי שהוצרכת להיות שם כדי שואתנה לך לוחות אבן. הוא להרותם אשר כתבתי בם כי אין כתיבה על ידי עצמו יתברך כ"א בדבר רוחני מאד ולא על עצם גשמי והוצרך יהיה שם משה שיופשט חומרו לקבלם כי למה שהוא מכתב אלהים שהוא רוחניות עצום גם בהתגשם הלוח לינתן למשה הוא ג"כ מעשה אלהים כי אין התגשמות רב כי עדין נשאר בו המכתב רוחני מאד כנודע כנשמה בגוף ועל אשר אמרתי והתורה כו' הוא דבר גדול שצריך זיכוך רב הלא הוא להורותם שלא תצטרך רק להורותם ולא לשוב לשאול מאתי אורה לך כי לא תנתן פעמים והטעם הוא ככתוב אצלנו על מאמרם ז"ל (תמורה דף ט"ז) באו' כי שלש מאות הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה והיה מבקשים לרגום את יהושע עד שריחם ה' ע"י עתניאל בן קנז שהחזירם בפלפולו והלא יקשה כי הלא יהושע נביא היה ישאל מאתו יתברך ויגידם לו. אך הוא כי צפה הוא ית' יתעתדו לבא בעולם אומרים כי אחר תתו יתברך התורה נתן עוד תורה אחרת ועל כן מאז הורה כי פעם אחת נתן. ולא ישנה חליל':