אכנו בדבר וכו'. הנה כתבנו למעלה במאמר משה למה ה' יחרה אפך בעמך וכו' שהוא דבר בלתי טעם כי אחר עשיתם עגל מסכה וישתחוו לו וכו' איך יאמר למה ה' יחרה אפך. והנה א' מהדרכים שכתבנו שם הוא כי בפקוד הוא יתב' העון על יד אחד ממלאכי הרוגז כאף וחימה וקצף אינו מבחין בין צדיק לרשע כמ"ש ז"ל כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין. אך בעשותו על יד עצמו ית' מבחין. ועל אומרו ית' הניחה לי כלומר מלעשות בעצמו ויחר אפי הוא האף המשחית וע"י כן ואכלם שלא יבחין. ע"כ אמר משה למה ה' יחרה אפך שעל יד האף ימשך לכלותם. עוד ארז"ל שאמר משה זכור לאברהם וכו' שהוא ספסל של ג' רגלים ואינו עומד ואיך יעמוד של א' שתעשה אותי לגוי גדול. וע"כ לתקן שני אלה אמר פה הוא ית' אכנו בעצמי וע"י כן לא אכלם. רק ואורישנו את הנשארים מעמדי בלבד. ועל ענין שהוא ספסל של רגל אחד אל תחוש כי הנה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום שתהיה בהיותך רגל אחד עצום וחזק ממנו שהוא בעל שלשה רגלים. כי שלך יהיה עצום בל ימוט וע"כ נאמר כאן ועצום מה שלא נאמר בענין העגל:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · במדבר · פרק 14 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50