תורת משה - אלשיך · במדבר · פרק 7 · פסקה 89

ובבא משה אל אהל מועד וכו'. הנה פסוק זה יראה בלתי מקושר עם הקודם ועם המאוחר. ועוד כי ארז"ל על סמיכות פרשת בהעלותך אל חנוכת המזבח ואמרו שהיה אהרן מהרהר ומצטער הנה כל השבטים הביאו חנוכת המזבח ואני לא הבאתי מצד שבט לוי ואמר לו הקב"ה שלך גדול משלהם כי בהעלותך את הנרות וכו' והלא לפי זה לא היה ראוי להפסיק בפסוק ובבא משה וכו' בנתים ועל פי דרכנו נשים לב אל אומרו מדבר בחיר"ק המ"ם והנה פרש"י שהוא כי אינו כבוד כלפי מעלה לדבר עם בשרודם ע"כ היה הקול כמתדבר בינו לעצמו ומאליו שומע משה ועל היות דוחק שבא לספר נגד מרע"ה גם אין לו ייחס פה ואחשבה בשום לב אל אומרו אח"כ וידבר אליו כי הנה בא לספר מעלת משה כי בבאו לדבר אל השי"ת לעד והיה בוש להתחיל והיה צריך רשות כדרך המלך שצריך תחלה ליתן רשות לדבר אמר כי הוא ית' היה מתחיל להורות כי חפץ בו לדבר אתוי וזהו לא היה על ידי מלאך רק היה שומע את הקול כמתדבר אליו דרך הקבלה טובה ואח"כ וידבר אליו לנוכח אתו כאשר ידבר איש אל רעהו אך לא מתחלה כי מה שהוא הכנה אל הדבור אין ראוי ליעשות לנוכח ודבר גדול היה לעשות על ידי עצמו וטרם יתחנן משה לפניו כי אם היה הוא יתב' היה מתחיל. והנה ארז"ל בויקרא רבה כי גדול כח משה מאברהם כי באברהם המלאך עשה ההכנה ויקרא אליו מלאך ה' וכו' ואחר כך הוא ית' דבר עמו אל תשלח ידך וכו' ובמשה ויקרא אל משה על יד עצמו וע"ד זה הוא מה שכתבנו ונבא אל הסמיכות והוא כי הנה כאשר היה מהרהר אהרן על שלא היה מחנך המזבח על שבט הלוי הנה גם משה היה יכול להרהר על זה לכן באה תורה ואמרה הנה משה אין לו תלונה כי מה לו יותר על השגתו והתקרבו אליו יתב' כי ובבא משה וכו' שטרם יתחנן אל ה' ידבר אתו מתחיל הוא ית' ועושה לו הקבלה אחרת וידבר אליו ועל אהרן ג"כ לא יהרהר כי הנה וידבר וכו' בהעלותך את הנרות וכו' כמ"ש ז"ל שלך גדול משלהם וכו'.