והוגד לך ושמעת כו׳. הנה אומרו ושמעת הוא מיותר כי מי לא ידע שאם יוגד לו שישמע מהמגיד לו. אך ילמד דעת את העם כי גם שיוגד לאדם כי פלוני הוא רשע לא יקבל מיד כי אולי הוא לה״ר עד ישמע הדבר פעמים כי אז יחוש שלא הוכפלו על שקר. וזהו והוגד לך ואח״כ ושמעת מזולת המגיד הראשון ואז עדיין ודרשת כו׳: או יאמר והוגד לך כו׳. כי הנה עם הב״ד ידבר הכתוב וע״כ יאמר אם היה מגיד המגיד לזולתך היה ראוי בל ישמע ממנו אולי לשון הרע הוא ומוציא דבה הוא זה. אך בהיות שוהוגד לך אתה הב״ד ראוי הוא שתשמע ותדרוש וזהו ושמעת ודרשת כו׳. כי המגיד לב״ד לא בכונת הוציא דבה עד האלהים יבא דברו על כן ראוי יחוש וישמע וידרוש:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 17 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50