תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 21 · פסקה 22

כי יהי' באיש וגו'. יאמר כי יהי' באיש חטא שוגג וממנו ימשך קו לקו עד עשותו שיתחייב משפט מות אז בל תחשוב שהנסקל בעונו הוא כנהרג על יד מלך על עברו רצונו ומצותו שהוא להנקם מעובר רצונו אך לא העלה חלודה וכתם באיכות נפש העובר אך בעובר רצונו יתברך לא כן הוא כי אם הלא החטא נכתם בנפשו ובאיכות עצמותו וזהו כי יהי' באיש חטא שהחטא הוא באיש עצמו וגם לא שיפעל במצות יתברך חלילה כי שחת לו לא ואשר ימות הוא למה שמשפטו בו ליתקן להסיר החטא אשר בו ממנו היא הטומא' שנדבקה בנפשו על יד עונו וזהו באיש משפט מות ואחר שמשפטו נגמר ונמחל בסקילה ונקה האיש מעון והצלם אלהים שהי' על פניו וקלקלו והשחיתו בעונו שב ונתקן אז ותלית אותו על עץ לרמוז כי שב אל עץ החיים אחר ענשו כי שב צלם אלהים על פניו ועל כן לא תלין נבלתו על העץ והוא מז"ל משל לשני אחים תאומים וכו' שהוא ללמדנו כי נתקן פגם צלם אלהים אשר שיחת זאת לקונו יתייחס כי כבר בצלם אלהים שלם הוא: