תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 5 · פסקה 1

ויקרא משה כו'. ראוי לשים לב אל אומר שמע לשון יחיד ושאר הכתוב לשון רבים וגם אל מלת היום שהיא מיותרת. ועוד אומר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם מי לא ידע כי שמוע את כל התורה הוא לשמור ולעשות. ועוד באומר לא את אבותינו כו' כי אתנו אנחנו אלה פה כי אומר אנחנו הוא בכלל אומר אתנו ובאומר אלה הוא כ לו מדבר על אחרים שאינם ככל אשר אמר עליהם אתנו אנחנו ואינם כי באומר אנחנו על כללות ישראל אמר. וכן אומר פה מיותר. וכן או' כלנו חיים מה בא להודיע כי מי לא ידע כי הוא וכל אשר ידבר אליהם כי כלם חיים. אך הנה בהנדב משה ללמדם שנית את כל התורה בערבות מואב קרא את כלם ואמר שמע ישראל באחדות כלכם כאחד וזהו שמע ישראל את החקים כו' כי לא בכל עת תמצאו אותי לדבר באזניכם כי אינו דומה הלומד ממני ללומד מתלמידי כי הנה אנכי דובר באזניכם היום כלומר כי היות אנכי דובר מפי אל אזניכם אינו אלא היום כי הוא סמוך לסילוקי. ולא תאמרו הן אמת כי טוב הוא ללמוד מפיך אך לא כל אדם ראוי לכך כי אם התלמידי חכמים. ושאר העם כי יהיה להם דבר יבאו אליהם לזה אמר ולמדתם אותם כו' לומר הזהרו פן יקרכם שעל שגגת למוד תחשבו לעשות מצוה ותחטאו כעובדא דר"ע וכו' וע"כ מזהיר משה ואומר הלא אמרתי כי כל ישראל כא' תשמעו והטעם הוא שלמדתם אותם ושמרתם לעשותם בלבבכם הלמוד כדי לעשותם ע"פ למודכם. ולא לסמוך על הזולת פן תשגו ולא תעשו אותם אם לא תלמדו ותסמכו על היודע לשאול ממנו. כי טרם תדע הדבר תחטאו כי לא תדעו עשותם נכוחה: