תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 13 · פסקה 5

וגם ללוט כו'. הנה פסוק זה היה צודק ליאמר אחר פסוק ואברם כבד מאד כו'. אך באה תורה לתת טעם מה זה היה שקרא אברם בשם ה'. וה' לא דבר לו מאומה. ומה גם עתה שבא לבית מלונו ממצרים. ע"כ היה מקום לומר כי הקפיד הוא ית' על אברם על אשר יצא ח"ל. לזה אמרו ראה נא רצונו ית'. כי וגם ללוט למה שהיה עם אברם ברכו ה' והיה לו צאן וכו'. עד גדר שלא נשא אותם וכו' ויהי ריב כו' עד שהוצרכו להתפרד. והוצרך ללוט את כל ככר הירדן כו' לרוב מקנה קנינו. וש"ת א"כ איפה למה לא דבר לו ה'. הלא הוא על התחברו ללוט. כי הנה וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט משא"כ טרם יפרד ממנו. עוד כיון להורות כי בחברת צדיק עם רשע ומשך לרשע מהצדיק טובה. וההפך מהרשע לצדיק. כי הנה וגם ללוט למה שהיה הולך את אברם היה צאן כו' עד הוצרך ליפרד על רוב מקנהו. אך לאברהם נמשך רעה מחברתו. כי מה שוה' אמר אל אברם היה אחרי הפרד לוט. אך עודנו אתו לא נדבר בו:

ולא נשא אותם כו'. אמר ב' טעמים. (א) כי היה רכושם רב. (ב) כי אין צדיק עם הפכו מתקשרים. כי מי יתן טהור וכו' וזהו ולא יכלו וכו':