תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 17 · פסקה 9

ויאמר כו'. אומרו אתה פעם ב' הוא מיותר אך יאמר במה שאתה נמול שממך ימשך גם לכל זרעך. כל מי שימול אחריך כאלו אתה נמול עמו. כי גם כל זכותם תלוי בך. או יאמר נמשך אל מה שאחר זה. בשום לב אל ייתורי ל' שבפסוקים. ואל אומרו ל' רבים. ואח"כ ל' יחיד זרעיך אחריך יהיה. עמה שידענו מרז"ל (ב"ר פ' ל"ט) כי כל הנפש שגייר אברהם לא נמשך לזרעם. בזה יאמר הלא צויתי על המילה. דע כי לא תדמה אל שאר גרים. כי הנה אתה את בריתי תשמור. וכמו שאתה תשמור כך זרעיך אחריך בלבד ישמרו לדורותם. אך לא אשר לא מזרעך המה. וז"א אתה פעם שנית. להשוות זרעו לו. ואם תהיה אומה כישמעאל ודומה להם שישמרו הברית. לא ידמו למילתך אשר יקרא לך בו זרע. כי דע כי זאת בריתי אשר תשמרו דרך כלל ביני וביניכם. עם מה שבין זרעך אחריך שהוא מיעקב אין צד שוה בין הכל. אלא המול כל זכר שהוא מציאת המילה. אבל. אינו דומה. כי מולי האומות אין נקראים מולים וזהו ומלתם את בשר ערלתכם זרעך אחריך הנזכרים כי אתם תקראו נמולים. והטעם כי למה שקדשתם לה' ע"י המילה. תהיה קשר אמיץ ביני וביניכם כי תתגלה אות י'. ויושלם שם שדי בקרבך קדוש. משא"כ לבלתי קדושים כי בכם תתהוה הויית אות מאותיות שמו היא משדי וזהו והיה לאות ברית הוא אות י' ביני וביניכם. שבזה יצדק מה שאמרתי שיהיה ביני וביניכם: