תורת משה - אלשיך · דברים · פרק 5 · פסקה 29

ושמרתם כו'. הנה בפרשת נח אמרו רז"ל בתנחומא כי מה שהוצרך הוא ית' לכפות את ההר על ישראל כגיגית שיקבלו את התורה היה כי אמרו כי טוב מעט להם שיוכלו לקיים שהוא תורהשבכתב לבד ולא גם תורה שבע"פ שרבו דקדוקיה עד אין קץ כי מי יוכל לקיימה ולא יחטיא על כן הוצרך הוא ית' לכפות עליהם ההר. ועל דבר זה יתכן יאמר אליהם משה הלא אמרתי כי זולת הי' דברות יש גם תורה שבע"פ וחקים ומשפטים זולתם. אל יקשה בעיניכם לומר מי יוכל לעמוד בכל אלה שלא ימוט אל תיראו כי עשו זאת איפה קבלו אותה בחבה שושמרתם בלבבכם לעשות כאשר צוה ה' אלהיכם שהוא למען היותו ה' ולמען היותו אלהיכם ושלמען זאת צוה אתכם מאהבתו אתכם ועי"כ מובטחני בכם שתקיימו את הכל ולא תסורו ימין ושמאל כי בקבלכם את הכל בחבה למה שהיה מאתו ית' שעם היותו ה' שיורה שם זה אלהי כל העולמות הוא גם כן אלהי העמים ואינו מכנה שמו רק עליכם להיותו אלהיכם וכאשר הוא ית' צוה אתכם שאינו על שצריך עבודתכם רק מאהבתו אתכם כך אתם מאהבתכם אותו וזהו ושמרתם כו' כאשר צוה ה' אתכם לא על פנים אחרת בשכר ועונש וכיוצא. ולא שלא יהיה לכם שכר כי הלא אתם עשו את שלכם שלא לקבל פרס והוא יעשה את שלו כאשר מסיים ואומר למען תחיון וטוב לכם כו' כי עשותכם שלא על מנת לקבל פרס רק מאהבה הוא למען תחיון כו' ובזה הוא ית' יהיה עמכם וגם לא יכבדו עליכם עול דברים מרוב החבה רק כמי שנושא ענקי מרגליות על צוארו שלסיבת חשיבותם לא יקפיד על כובדם וזהו ושמרתם כו' לא תסורו כו':