תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 1 · פסקה 12

וכאשר יענו אותו וגו' אמר שכפי ערך העינוי היה לעומתו עולה גדר הרבוי ובכן הכירו כי לא בטבע היה ענינם כי אם מה' על היותם בני ישראל בעלי השלמות מזרע קדוש וע"כ משכו ידיהם מלהעבידם בחוזק יד רק בפרך שהוא כמאמרם ז"ל (שם) בפה רך וזהו ויעבידו מצרים את בני ישראל שהוא להיותם בני ישראל בפרך וגם כי העבודה היתה קשה עד מאד כי וימררו את חייהם בחומר וגו' עם כל זה את כל אלה ידם עשתה בפרך. ולשון רכה בל יענשו וזהו את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך ומעין זה אמרו רז"ל (שם) למה צוה את המילדות להמית את הילדים. ולא את עמו מיראת העונש ויתיישב בזה אומר את כל עבודתם וגו' אחר אומרו למעלה ויעבידו וגו' בפרך. אך הוא לומר גם שהיתה עבודה קשה כפולה ומשלשת שהוא חומר ולבנים ולכל עבודה בשדה. גם כל שלשתם היתה בפרך. וזהו את כל עבודתם שאת מרבה הא' וכל השנית ועבודתם השלישית:

ובשום לב אל שנותו את טעמו מלשון יחיד אל לשון רבים ועוד אומר את חייהם ולא אמר אותם ועוד כי אחר אומרו ויעבידו וגו' בפרך למה חזר ואמר את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. אך אין ספק כי בהיות ישראל צדיקים דבקים בקונם אל אחדים יקרתו ובשם ישראל יכנו ומושגחים שלא בדרך טבע. על כן כאשר היו אחדים כאשר יענו אותו כן ירבה שלא בטבע. על כן פחדו מהעונש. וזהו ויקצו מפני היותם בני ישראל על כן ויעבידו בפרך ועם כל זה פחדו. ע"כ בקשו להחטיאם מצורף עם הענוי. וזהו וימררו את חייהם אשר חייהם של בני ישראל היא עבוד את ה'. ובתורתו ללכת בדרכיו ובמצותיו כד"א כי הוא חייכם שעל ידי כן יתבטל זכות והשגחה ובכן עם העני בחומר וגו' ועבודה להפרישם מדרך ארץ שהוא עבודה בשדה. גם העבידום את כל עבודתם של מצרים שהוא עבודה שמצרים עובדים. וגם זאת אשר עבדו בהם היה בפה רך. לבל יחשבו כאנוסים לפני ה':