תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 9 · פסקה 3

הנה יד ה' הויה כו'. אומרו יד ה' במכה זו משא"כ בשאר מכות יתכן כי הלא בכנים בלבד אמרו לו חכמיו אצבע אלהים היא אמר לו עתה הוא ית' הנה יד ה' הויה כי בזאת שתהי' מכה חמשית נשלמו חמש אצבעות ונהיתה יד שלמה. או יאמר הנה במכה זו בלבד יד ה' הויה שכנגד חמש אצבעות תהי' מכה זו שורה בה' מיני' בסוסים כו' ולהיות שהמכה מתחלת מעט ומתעבת ומתחזקת אפשר כאשר הובה במדרש בפר"א שפלאות ה' הנמשלים לאצבעות מתחילים מאצבע קטנה עד"ז יאמר בסוסים כו' ובצאן שהיא תועבת מצרים יהי' בבהן היד שהוא כח גדול וע"כ ובצאן דבר כבד מאד. והנה כתבנו למעלה כי אומרו אצבע אלהים הודו שהי' הנס בבחינת אלהים ולא אצבע ה' ע"כ יאמר הנה יד ה' תדע איך הוא יד ה' ולא יד אלהים כי הלא והפלה ה' כו' ואלו היה בשם אלהים לא היה מרחם עליהם בצאן ישראל כי היה להכניע מזל טלה שהיו עובדי' גם הם כמצרי' אך אין זה כ"א שם ה' בעל הרחמי' מידה זו היא שעמד' להם. או יאמר הנה יד ה' הויה כו' והוא כנודע מספר הזוהר כי בהיות ה' בד' אותיות כסידרן הוא רחמי' ובהיותן מהופכות יורו דין וזה יאמר הנה יד ה' נעשה הויה בהיפך דין בהיפוך אתוון שמורה רוגז במקנך כו' אך לישראל והפלה ה' כו' שהוא ביושר וזהו מקנה ישראל כו' כי לזה ברחמים ולמקנה מצרים ברוגז בהיפוך. עוד כתוב אצלנו בפסוקי' אלו בשערים בתת טעם אל סדר המכות ומספרם. בהקדמת מכת הדם: