תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 4 · פסקה 25

וידע אדם עוד כו'. ראוי לשית לב מה ענין אומר שת לי ולא אמר ונתן לי. ועוד שיקראהו לפי זה נתן כי נתן לו ה' זרע אחר. וגם למה אמרה זרע ולא אמרה בן. ועוד כי כל שמת לו בן ונולד לו אחר. היצדק יושת לו שם על הוראה שניתן תחת המת. והלא כל בן הילוד הוא בפני עצמו ולא במקום האחר. וגם אומר תחת הבל הוא מיותר. וכן אומר כי הרגו קין מה צורך להזכיר עון קין פעם אחרת בהיותו בלתי מדבר בו. וגם אומרו זרע אחר ולא אמר בן אחר. ועוד אומרו כי שת לי ולא אמר ויקרא את שמו שת כי אמר שת לי אלהים כו'..

אמנם הנה שת ידענו שהוא הבל. והנה הוא זרע של אחר הוא של קין. כי אליו היה נוגע הדבר ע"י יבום. ע"כ אמר הנה בסגולת איכות האח. הוא הקם זרע לאחיו. אך עתה שת לי אלהים זרע של אחר. שהוא של אחיו של הבל. ואותו הכח המיוחד לאח. שת לי אלהים באיכותו. כי הלא זה הבן הוא תחת הבל. כי הוא הוא שבא תחת הבל הא'. והטעם ששמו הוא ית' בי ולא היה מאחיו. הלא הוא כי הנה הרגו קין. ואיך יזכה מי שהרגו לשוב להביאו לעולם. ולכן לא נא' כי אמר שת לי כי אין הדבר תלוי באמירתו. כ"א מה' יצא הדבר לבלתי גלגל זכות ע"י חייב. ומה גם שיהיה על ידו. וע"כ קראו שת בציר"י השי"ן ולא בקמ"ץ. לרמוז בב' נקודות נפרדות אל שוב הבל נפרד מקין לגמרי. ולא שיבא הראשון ע"י השני: