אם בגפו יבא וכו'. הנה פירשו רז"ל (קידושין דף כ') שלימדנו שאין רבו מוסר לו שפחה כנענית. ויצאה אשתו וכו' מלמד שחייב האדון במזונותיה וענין הכתוב להורות במה שכתבנו שאין השעבוד גמור. והוא כי הנאה הבאה לאדון מהעבד תתחלק לשתים. אחת הנאת מעשה ידיו שנית מה שיוליד משפחתו שיהיו לו עבדים אמר כי לא השליטו ה' באחת מאלה כ"א בגפו יבא בגפו יצא ולא ימסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה. וגם אין מעשה ידיו קנויות לו לגמרי שא"כ היה נפטר ממזונות אשתו. שאינו מושל בעצמו לזון אותה במעשה ידיו. אך בהיות שאינו קנוי לגמרי אליו אינו יכול לשעבדו אלא א"כ יזון את אשתו כי לא נפטר העבד משעבוד מזונות אשתו כאשר החייב ממון לחבירו שהוא חייב לפורעו או לעשות לו מלאכה עד כדי כל החוב ולא יפרנס אשתו ובניו וזה גרוע ממנו:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 21 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50