ויאמר וכו'. אמר לא יבצר מאחד משלש. או שאלת למה תכה רעך כדי שנספר דברי ריבנו למען תכנס לפשר ולשים שלום בינינו כדרך אנשים חשובים המכניסים עצמם לתווך שלום שלמענו מוותרים זה את זה ועושים שלום או שאלת כדי לדון ולשפוט בינינו כמשפט למכה או למבייש את חבירו בדיני ישראל או למה שעדיין לא ניתנה תורה משפט א' הוא לנכרי המכה ישראל ולעברי המכה את חבירו כאשר למדו רז"ל (שם) מהריגתו את המצרי ודעתך שגם אני חייב מיתה כמצרי ועל הא' אמר מי שמך לאיש שהוא לשון חשיבות ועל הב' אמר שר ושופט עלינו ועל הג' אמר הלהרגני וכו' כאשר הרגת את המצרי וכו'. אז ויירא משה ויאמר אכן וכו' כלומר בודאי נודע כבר הדבר למלכות כי לא ישקוט האיש הרע הזה כי אם גלה הדבר היום כאשר היה כמאמרם ז"ל (שם) כי מיד הלשינו דתן אל פרעה:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 2 · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50