קריאה במקור

תורת משה - אלשיך · ויקרא · פרק 21 · פסקה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
קדשים יהיו לאלהיהם כו'. ראוי לשים לב מה בא להוסיף פה אל האמור לכללות ישראל קדשים תהיו. וגם אומרו לאלהיהם הוא מיותר. ולמה חזר ואמר והיו קדש. וגם אומרו קדש ולא אמר קדושים כי על רבים ידבר. ועוד כי בכלל אומרו קדושים הוא שיהיה קדוש. ועוד מי לא ידע שאם קדושים יהיו שלא יחללו שם אלהיהם. ועוד אומרו אשה זונה לא יקחו בלשון רבים וסיים כי קדוש הוא לשון יחיד. אך יאמר הלא אמרתי שלא יקרחו קרחה הכהנים חיים על המתים והלא תאמרו כי הלא הפסדנו הרבה והקרחה היא להורות על הפסד מתים. אך אל תחושו כי הנה קדושים יהיו כללות הכהנים לאלהיהם שהוא בלכתם אצל אלהיהם. שהוא לעת חילוקם שהוא שיהיו לאלהים דבקים בו ית' וזהו קדושים יהיו וכו'. כלומר קדושים יהיו פה בעה"ז. ועי"כ יהיו לאלהיהם בלכתם אליו. וע"כ ראוי לא יחללו שם אלהיהם בעשותם קרחה ושרטת על מה שמורים כי אשר מתו אינן דבקים בה' במותם עם היותם משרתיו ית'. והנה את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים לפניו ית'. נמצא כי הכהן אצלו יתברך ידמה למושיט לחם ויין לפני המלך על שולחנו. כי לא יעשה כן רק אשר הוא נחמד ונעים לפני המלך. כן הכהנים את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים לפניו ית' והמה יהיו קדש אצלו ית':
2
או יאמר קדושים יהיו וכו'. לומר הלא אמרתי אליכם לנפש לא יטמאו שנית שלא יקרחו קרחה ושלא יגלחו פאת זקנם ושלא ישרטו שרטת שהיה מחוקי הגוים עובדי ע"א. אמר עתה אשר הזהרתים על הטומאה. הוא על כי קדושים יהיו לאלהיהם ואשר אמרתי לא יקרחו קרחה וכו'. שהם שלשה חקי ע"ג הוא שלא יחללו שם אלהיהם כלומר שם הקרא ה' אלהיהם כי בעשותם תקי אלהי נכר יסתלק אלהותו יתברך מעליהם ודאי. וזהו ולא יחללו שם אלהיהם. והנה עדיין נקראים קדושים לשון רבים. אך אחרי כן בזהירות מטומאה ומחקי הגוים כאשר אחרי כן יעשו עבודה יקנו אחדות ליקרא קדש וגם כי רבים יהיו יקנו אחדות קדושה ליקרא רבים כאחד קדש. וזהו כי את אשי ה' וכו' הם מקריבים שהוא באשר את אשי ה' הם מקריבים. ידמו אל המקריב לחם מלך ב"ו על שולחנו שלא יבצר מהיות המקריב לחם לפני המלך גדול האיכות מהלחם עצמו כן גם אתם גדולים וקרובים אלי עד גדר שבבאכם להקריב אתם מתייחסים לרבים. כאומרו הם מקריבים. וע"י המעשים כל הנטפלים בקרבן קונים אחדות קדושה. וזהו והיו קדש. ולא בלבד אחדות כ"א גם התייחסם אל מציאות הקדש. והנה נא שתי מעלות טובות. (א) היותם קדושים. (ב) היות ה' נקרא אלהיהם הם לבדם בלי הצטרפות אתם כל קהל עדת ישראל. והנה עוד מעלה שלישית אעלה אותם. והיא כ"א עד כה נקרא ה' אלהיהם הוא אל כללות כהנים אך לא איש מהם לבד שלא יכנה יתברך את שם אלהותו עליו ליקרא אלוה. אך יכנו עצמם למצוה זו כי אשה זונה וכו' ע"י כן יקנו עוד קדושה עד הקרא ה' אלהיו כל א' מהם. וזהו אומרו אשה זונה וכו' כי קדוש הוא לאלהיו שהם השלשה דברים. (א) הקרא קדוש. (ב) שלא בלשון כולל באומרו למעלה קדשים. (ג) הקרא יתברך אלהיו של כל אחד ואחד בלשון יחיד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torat Moshe, Warsaw, 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50