תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 21 · פסקה 28

ויצב כו'. ראוי לשום לב מה ענין שבע כבשות הצאן אשר הציב לבדן. ואם נאמר שזאת היתה שאלת אבימלך מה השיב לו באו' כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה וכו'. איך ע"י הציב אותן לבדן. תהיה לו לעדה שחפר את הבאר ההיא אך הנה ארז"ל (ב"ר פ' נ"ד) שהיו רועי אברהם מריבים עם רועי אבימלך. מי מהם חפרו הבאר. ואמרו רועי אברהם בזאת יבחן. אם בבא צאן אברהם יעלו מי הבאר לקראתם אנו חפרנוהו. ואם יצאו לקראת צאן אבימלך אתם חפרתם אותו. ויתכן כי זה היא העדות אשר אמר אברהם בעבור תהיה לי לעדה. והוא כשנתן לאבימלך צאן ובקר השאיר לעצמו ז' כבשות לתקן אחרי כן. א"ל אבימלך מה שבע כבשות אשר הצבת לבדנה והשיב אברהם כי את שבע כבשות תקח אח"כ מידי ומה שהצבתי אותן לבדן ולא נתתים עם השאר הוא בעבור תהיה לי לעדה. על ידי מה שיעלו המים לקראת אלו שעדין הן שלי ואח"כ תקחם וכן שמתי לבי כי מספר אותיות שמתיבת בעבור (פי' מלבד תיבת את שבמקרא) עד סוף הפסוק עם הכולל. עולים כמספר לקראת כבשות אברהם עלו המים מן הבאר. והנה היה נראה שעל הז' כבשות קרא לבאר באר שבע וזהו אי אפשר כי לא סימן יפה היה לאברהם כי הלא ארז"ל (שם) שא"ל הקב"ה אתה נתת ז' כבשות חייך שאני משהה שמחת בניך ז' דורות וכנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים. ואיך התורה תקרא תמיד למקום ההוא באר שבע שיהיה תמיד זכרון אל הרעות. ע"כ אמר ראו עתה כי לא על שבעה כבשות נקרא כן. שא"כ היה נקרא שבע בצר"י השי"ן ולא בקמ"ץ אך ע"כ קרא למקום באר שבע בקמ"ץ. על היות שע"י הבאר נשבעו באופן כי אומרו שבע הוא על השבועה