וירח. על משקל "וינח בכל גבול מצרים" (שמות י יד) ונפתח הרי"ש בעבור החי"ת שהיא מהגרון כמשפט לשון הקדש, וחלילה חלילה להיות השם מריח, ולא אוכל כי כן כתוב "אשר חלב זבחימו יאכלו" (דבר' לב לח), רק הטעם שקבל העולה, וישרה לפניו, כאדם שמריח ריח טוב והוא ערב:
קריאה במקור
אבן עזרא על בראשית · פרק 8 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הניחוח. מלשון מנוחה, והחי"ת כפול כהכפל פ"א ונאפופיה והטעם שהניח הריח מהזעף או שיניח כח עליון:
אל לבו. כמו עם לבו ואחר כן גילה סודו לנח כי נביא היה
וטעם לא אוסיף עוד לקלל כאשר קללה ע"י אדם כי כן כתוב ארורה האדמה:
יצר. היא התולדה אשר נוצרה לו:
ולא אוסיף עוד. על המבול
ומלת "עוד" לעולם או פעם שנית וכן ויבך על צואריו עוד (בראשית מו כט):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: b8d7eeec31ad2992fdc8a50ea6ff946d9b78594473e1778ae5fe26a8e86e0633