בסודם אל תבוא נפשי. אמר רב אהרן שפי' אל תבוא נפשי, כמו "ובא השמש" (קהלת א ה) והטעם שלא ארצה להיות חוץ מעצתם, והנה פירושו הפך הדבר, כי מה טעם לכלי המס, והלא אמר לשניהם "עכרתם אותי" (בראשית לד, ל), ובאמת כי הסתכן יעקב וביתו על ידם, לולי חתת אלהים הי' מסבבים להשחית הכל, וכן פי' ארור אפם, וברצונם עקרו שור ארור כי אפם עז, ואלה פירושים קרים, בסודם אל תבא נפשי, אמר ר' משה הכהן ז"ל, כי כבודי כמו נפשי, ורבים בס' תהלות כמוהו, ויפה פי', כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות, שאל אביך (דבר' לב ז) "מה אקוב" (במדבר כג ח), והנה בסודם כמו בקהלם, ותבא כמו תחד, ונפשי כמו כבודי ויאמר רבי יהודה בן בַלעַם הספרדי שטעה ר' משה כי כבוד הנפש הוא הגוף כמו עדי בצואר כטעם המשביע בטוב עדיך (תהלים קג ה) וראייתו "וכבודי לעפר ישכן סלה" (שם ז ו), ואני אומר שר יהודה טעה כי הנה הכתוב אומר למען יזמרך כבוד (תהלים ל יג) לכן שמח לבי ויגל כבודי (שם טז ט) אף בשרי שהוא הגוף, וזה כבודי לעפר הוא על דרך משל, שיכניע נפשו עד העפר שאין למטה הימנו, והנה אתן לו עד נאמן, והוא "דבקה לעפר נפשי" (שם קיט כה):
קריאה במקור
אבן עזרא על בראשית · פרק 49 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תחד. מלשון יחד, ועל דעת ר' משה הכהן המדקדק ז"ל, שהנח הנעלם תחת אלף אחד, וכן אמר על "לא תֵשָם" (בראשית מז יט),
וטעם בסודם כמו "בהוסדם יחד עלי" (תהלים לא יד), אחר שכליהם הם חמס, אל תבא נפשי בסודם:
הרגו איש. שם המין, כמו "שור וחמור" (בראשית לב, ו) והרמז על אנשי עיר שכם:
שור. חומה, וכן "צעדה עלי שור" (בראשית מט כב), וכבר ביארתי בס' מאזנים, כי החולם והשורק יתחלפו זה בזה,
ועקרו, כמו "סוסיהם תעקר" (יהושע יא, ו), וזה אות כי עיר שכם גדולה היתה כי היא מוקפת חומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: b8d7eeec31ad2992fdc8a50ea6ff946d9b78594473e1778ae5fe26a8e86e0633