וערל זכר אשר לא ימול., פי' ימול יפעול, כמו "ידור נדר" (במדבר ל ג) והוא מן "ונמלתם את בשר ערלתכם" (בראשית יז יא) וטעמו אם היה בר מצוה ולא ימול את בשר ערלתו יש עליו כרת כי מצות הנער הקטן על האב, ואם אביו לא מלהו ימול את עצמו בהיותו ברשותו, וכרת בידי שמים והטועים יחשבו, כי אם מת הנער ולא נמול אין לו חלק לעולם הבא, ואין פי' הנפש כרצונם כי נפש כמו איש וטעמו גוף שיש לו נפש וכן "נפש כי תחטא" (ויקרא ד ב), וי"א כי כרת המת קודם נ"ב שנה וי"א כי כרת שיכרת שמו במות זרעו על כן אמר הכתוב "מעמיה" כי מי שיש לו בנים כאילו הוא חי ושמו לא נכרת:
קריאה במקור
אבן עזרא על בראשית · פרק 17 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: b8d7eeec31ad2992fdc8a50ea6ff946d9b78594473e1778ae5fe26a8e86e0633