אמחה את האדם נמחה לא נאמר כמו שנאמר ״נעשה אדם״, לפי שכשבראו אמרו המלאכים ״מה אנוש כי תזכרנו״ ולא הסכימו לבראותו, לכך לא נטל מהן עצה למחותו, אבל לאחר מיכן ששינה את הממונים נטל עצה מהן למחותו כדכתיב ״הבה נרדה ונבלה שם שפתם״.
קריאה במקור
חזקוני · בראשית · פרק 6 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי נחמתי כי עשיתם מאחר כי רבה רעת האדם. אבל כשהם עושים רצונו של מקום לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, וכן הוא אומר נחמתי כי המלכתי את שאול כי שב מאחרי, החזרה באה מאתם כמו שפירשתי למעלה. נשלם סידרא דבראשית
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chizkuni
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6788e264ce56151302c91b72eee3f5a05486ad4012f19ee6daa8ab50c451be73