חזקוני · שמות · פרק 18 · פסוק 21

אנשי חיל שיש בהם כח וגבורה לסבול הטורח ולא יפחדו מהם.

יראי אלהים שאין להם יראה מאדם אלא מהקב״‎ה.

שנאי בצע פרש״‎י ששונאים את ממונם בדין כההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא. שונאים ממונם בדין, כיצד אחד מהבעלי דינין מגזמו אם אתה מחייבני הריני שורף גדישך ושורף כרמך ואעפ״‎כ שונא הוא ממונו בדין ואינו מחשיבו ואינו נמנע מלחייבו ודן הדין לאמתו היינו ששונאים ממונם בדין, אבל אם חייב את הזכאי בשביל גזומו של בעל הדין, חבירו של זה הזכאי יוציא ממנו ממונו בדין נמצא דלאו דיינא הוא שהרי לא דן דין אמת לאמיתו כההוא דאמרינן כל דיינא דמפקין וכו׳‎ והכי תנינא דן את הדין זכה את החייב, חייב את הזכאי מה שעשה עשוי וישלם מביתו, שהרי לא דן את הדין לאמתו. שנאי בצע שונאים את ממונם בדין וכ״‎ש ששונאים ממון חבריהם ומואסין בו לקבלו לשוחד.

שרי אלפים פרש״‎י הם היו שש מאות שרים לשש מאות אלף וכו', וא״‎ת א״‎כ נמצא דייני ישראל שבעה רבוא ושמונה אלפים ושש מאות שרים, בצרי להו שיעורא, ע״‎כ צריך לפרש דכל הני שרים היו יתרים על הששים רבוא של ישראל ולא נמנו, וי״‎מ דכל הני שרים אפשר דהוו זקנים יתירים על ששים שנה דאמרינן בפרק יש נוחלין דלא נמנו פחותים מבן עשרים ויתרים מבן ששים. ד״‎א השרים היו מן המנין שר האלף מאלפי ישראל, המאה ממאה שלו, וכן כולם.