חזקוני · דברים · פרק 27 · פסוק 12

אלה יעמדו כל העומדים על הברכה היו בני הגבירות וע״‎י שבני לאה רבים נטלו מהם הקטן והגדול להשלים המנין על בני השפחות שלא היו רק ד׳‎ והיו על הקללה הגדול והקטן הגדול הוא ראובן לפי שהיה חשוד מבלהה וענה אמן על ארור שוכב עם אשת רעהו ואביו וידעו בודאי שלא פשע בדבר, והכי איתא בפרק במה בהמה יוצאה אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר ארור שוכב עם אשת אביו ויבא חטא זה לידו והקטן הוא זבולון.

לברך את העם פרש״‎י ששה שבטים עלו וכו'. היינו אליבא דמשנת ואלו נאמרין, אבל רבי אומר אלו ואלו ישראל ולויים למטה הם עומדים כדכתיב בספר יהושע וכל ישראל וזקניו ושופטיו והכהנים והלוים עומדים מזה ומזה לארון וגו'. ומה שכתוב בפ׳‎ ראה על הר גריזים ועל הר עיבל היינו בסמוך כדכתיב וסכות על הארון. תניא רבי אליעזר אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר לוי למעלה אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה, ואי אפשר לומר לוי למעלה שכבר נאמר ביהושע וכל ישראל וזקניו וגו׳‎ והכהנים והלוים עומדים מזה ומזה לארון הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה, ר׳‎ יהושע אומר כל הראוי לשירות לשאת את הארון דהיינו מבן שלשים עד בן חמשים למטה אצל הארון והשאר למעלה. עוד פרש״‎י כאן ופתחו בברכה ברוך האיש וגו׳‎ וראיה מיהושע חציו אל מול הר גריזים וחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד ה׳‎ לברך את עם ישראל בראשונה.