כי יבער איש שדה או כרם לשון ביעור וכליון כמו ואתה תבער הדם הנקי, ובערתי את בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תומו, שמבער השדה והכרם מן התבואה שבתוכו ומשחיתה.
קריאה במקור
חזקוני · שמות · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיטב שדהו פרש״י למדך הכתוב שהנזיקין שמין להם בעדית. היינו טעמא דאדם רוצה בקב שלו יותר מקבים של חברו. ועוד שהרי שלו מזומן לו. ועוד כדי להזהירו שלא להזיק את חברו, אבל גבי מלוה ולוה אינו מתכוין להזיקו אלא מתוך דוחקו אינו משלם לו דיו אם ישלם זבורית וכדי שלא תנעול דלת בפני עניים לווין תקנו חכמים לישלם בינונית, וכתובת אשה בזבורית דלא אפסדיה מידי.
מיטב שדהו מה שהיה ראוי שדהו וכרמו לבא לידי מיטב אם הניחתו הבהמה מתחלה, ישלם המזיק לניזק בעת הקציר או בעת הבציר שאילו לא היה נשחת היה גדל ומטיב.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chizkuni
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6788e264ce56151302c91b72eee3f5a05486ad4012f19ee6daa8ab50c451be73