חזקוני · שמות · פרק 6 · פסוק 3

ושמי ה׳‎ לא נודעתי להם. פרש״‎י לא הודעתי אין כתיב כאן וכו׳‎ עד אחר שלא נאמר ושמי ה׳‎ לא שאלו לי. וא״‎ת לא הודיעם שכך שמו וכו׳‎ כלומר וא״‎ת עוד יתישב המדרש. ולגם בתרא קאי שפירש״‎י וכשבקש אברהם לקבור וכו׳‎ עד ולא הרהרו אחר מדותי. וכן הפי׳‎ וא״‎ת כשדברתי עמם לתת להם את הארץ לא הודעתי להם שמי המיוחד דמשתמע נאמן בהבטחותיו ולא נדברתי בו עמהם כשם שעשיתי עמך ואעפי״‎כ לא הרהרו אחרי אלא בדבור בעלמא האמינו לי. ועכשיו תפרש לא נודעתי כמו לא הודעתי. תשובה לדבר הרי בתחלה כשנגלה לאברהם אמר אני ה׳‎ ומאחר שהודיעם שמו המיוחד ובו היה מדבר עמהם מה להם להרהר אחריו ומה היה לו להקב״‎ה להשתבח בהם. ע״‎א ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו, כלומר אעפ״‎י שלא נאמר ושמי ה׳‎ לא שאלו לי תתישב הדרשה. והכי קאמר הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא הודעתים שמי המיוחד ואעפי״‎כ לא שאלו לי מה שמך שמאחר שלא הודעתים שמי היה להם לשאול מה שמך ואעפי״‎כ לא שאלוהו. ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם. תשובה לדבר הרי תחלה כשנגלה לאברהם נאמר אני ה׳‎ וגו׳‎ ומאחר שהודיעם שכך שמו מה היה להם לשאול מה שמו, שהרי אין דרכו של אדם לישאל מה שהוא יודע ובמה היה להקב״‎ה להשתבח בהם. ועוד פרש״‎י היאך הסמיכה נמשכת בדברים וכו', כלומר בשלמא ללישנא קמא ניחא, בשביל שהצבתי והעמדתי ברית לתת לזרעם את הארץ בשביל כך גם אני שמעתי וכו׳‎ אבל ללישנא בתרא מה ענין וגם אני שמעתי לוגם הקימותי וכי מפני שלא הוחזקו בה האבות בחייהם היה לו לשמוע את נאקת בנ״‎י לכך אני אומר יתישב המקרא וכו'.