לא מות תמתון פרש״י דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין את מתה בנגיעה וכו׳ וא״ת מנא ידע שלא תמות בנגיעה עדיין לא עבר היום ורחמנא אמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות. אבל אין להרהר אחר דברי רבותינו ז״ל אבל לתשובת המינים יש לומר שהנחש דבר עמה למחרת שדחפה ואמר כשם שאין מיתה בנגיעה וכו׳ שכבר עבר היום והשיאה ואכלה מעץ הדעת באותו יום שני לנגיעה ונתנה גם לאישה. ד״א לא מות תמתון אמר הנחש לחוה אכלי ממנו ואל תפסידי בכך שום דבר שהרי בלאו הכי נקנסה עליך מיתה בנגיעה ומה תפסידי אם תאכלי ממנו והכי הפי׳ דלא מות תמתון לא בשביל האכילה גרידא תמותון שהרי כבר נקנסה עליכם מיתה בשביל הנגיעה.
קריאה במקור
חזקוני · בראשית · פרק 3 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chizkuni
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6788e264ce56151302c91b72eee3f5a05486ad4012f19ee6daa8ab50c451be73