חזקוני · במדבר · פרק 21 · פסוק 4

ויסעו מהר ההר חוזר לענינו הראשון איך נטו ישראל מעל מלך אדום אלא שהפסיק בנתיים במיתת אהרן ובמלחמת עמלק שבאת להם ע״‎י מיתת אהרן.

מהר ההר דרך ים סוף מצפון לדרום לסבוב את אדום סבוב זה אינו של הר שעיר האמור בפרשת דברים ונסב את הר שעיר ימים רבים שהרי הוא היה בשנת עשרים ואחד לצאתם ממצרים לאחר הי״‎ט שנה שישבו בקדש ברנע משנשתלחו המרגלים וסבבו הר שעיר מקדש ברנע עד קדש מדבר צין וסבוב זה היה בשנת הארבעים לצאתם ממצרים כשבאו לקדש מדבר צין שבקצה גבול ארץ אדום על ידי שלא נתנם לילך מלך אדום לעבור וחזרו מהר ההר מצפון לדרום ויצאו להם מארץ אדום מה שנכנסו בה וזהו שנאמר לסבוב את ארץ אדום וסבבו משם את כל דרומה של ארץ מואב שהרי גם הם לא נתנום לעבור כדכתיב וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וכשהגיעו לאובות שבמקצוע דרומי מזרחי של ארץ מואב הסבו פניהם לצפון וצדדו לשמאלם כל מזרחה עד נחל ארנון כדכתיב וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבאו מזרחה שמש לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון. כאן לא פירש״‎י את מה שהזהיר הקב״‎ה לישראל על מואב ועמון ופי׳‎ בפרשת דברים גם כאן לא פירש כמה חניות סבבו מכאן ואילך ובפרשת מסעי נכתבו הר ההר וצלמון פונון אובות.

ותקצר נפש העם בדרך. דוגמא מקוצר רוח כלומר נתקצרה רוחם ונשמתם בשביל טורח סבוב דרך ארץ אדום כמו שפרש״‎י שהיו קרובים ליכנס מדרום לצפון דרך ארץ אדום והוצרכו לחזור מצפון לדרום את מה שנכנסו בה. ד״‎א ותקצר נפש העם בדרך שהיתה השמש קודרת עליהם שהרי נסתלקו ענני כבוד משמת אהרן.