ויעתר יצחק פרש״י הרבה והפציר בתפלה ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה. וא״ת מאי אשמעינן פרש״י לומר ואומר אני כל עתר לשון הפצרה. אלא י״ל בתחלה פרש״י מה שקבל מרבותיו דדוקא ויעתר הם לשון הפצרה ורבוי ואח״כ פירש הוא דעתו דאפילו כל לשון עתר הוא לשון הפצרה ורבוי.
קריאה במקור
חזקוני · בראשית · פרק 25 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לנכח אשתו לתקנת אשתו, כמו נכח ה׳ דרככם שתרגומו אתקן ארחתהון. אבל בשבילו לא היה מתפלל שהרי יודע היה שאינו עקור כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע.
כי עקרה היא מפני מה נתעקרה רבקה שלא יאמרו האומות תפלתנו שהתפללנו על אחותנו את היי לאלפי רבבה עשתה פירות אלא ויעתר יצחק, ויעתר לו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chizkuni
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6788e264ce56151302c91b72eee3f5a05486ad4012f19ee6daa8ab50c451be73