חזקוני · שמות · פרק 21 · פסוק 28

וכי יגח שור את איש ע״‎כ נזקי אדם באדם מכאן ואילך נזקי שאר בריות באדם.

וכי יגח שור את איש נגיחה שייכא גבי אדם ונגיפה בבהמה לפי שיש לו לאדם מזל ואין השור ממיתו אלא נגחו, אבל בהמה אין לה מזל ואין מוראה על חברתה וממיתה.

סקול יסקל השור וא״‎ת אם התם בסקילה מועד לא כ״‎ש השור יסקל למה לי, אלא לא אם אמרת בתם שהוא בסקילה היינו לפי שאינו משלם כופר תאמר במועד שמשלם כופר, ת״‎ל השור יסקל. וא״‎ת מאחר ששור תם נהרג כשהרג את הנפש היאך נעשה מועד לשתים או לשלש פעמים, אלא י״‎ל כגון דערק לאגמא בנגיחות ראשונות, אי נמי שמכירין בעל השור ואין מכירין השור ואמרי ליה תורא נגחנא אית לך בבקרך כדאיתא בבבא קמא.

ולא יאכל את בשרו ממשמע שנאמר סקול יסקל איני יודע שלא יאכל, אלא לומר לך אע״‎פ שסתם נבלה מותרת לכלבים זו אסורה.

ובעל השור נקי כל זמן שלא הועד בו.